גור חדש בבית: מדריך לחינוך לצרכים בחוץ ולפקודות הבסיס הראשונות

הגור החדש הגיע הביתה, וכולם מאוהבים. הוא מתגלגל על השטיח, נוגס בכל דבר ונרדם בתנוחות מצחיקות. אחרי כמה ימים מגיעה גם המציאות: שלוליות בסלון, רגלי כיסא לעוסות ובכי בלילה. השבועות והחודשים הראשונים בחיי הגור הם תקופה קריטית, שבה הוא לומד איך מתנהגים בבית ומה מצופה ממנו. ההשקעה בתקופה הזאת תקבע במידה רבה איזה כלב בוגר יהיה לכם, ולכן כדאי לגשת אליה עם תוכנית, סבלנות והרבה חטיפים.

להבין את הגור

גורים הם כמו תינוקות. השלפוחית שלהם קטנה, יכולת הריכוז שלהם קצרה, והם חוקרים את העולם בעיקר דרך הפה. גור בן חודשיים יכול להתאפק זמן קצר מאוד, ולעתים קרובות יצטרך לעשות צרכים מיד אחרי שהוא מתעורר, אוכל או משחק. כשמבינים את זה, קל יותר לא לכעוס על תאונות ולהתמקד במניעה.

גם הנשיכות והלעיסות הן חלק טבעי מההתפתחות. הגורים מחליפים שיניים, והלעיסה מקלה על אי הנוחות. המטרה אינה לעצור את הלעיסה, אלא לכוון אותה לחפצים מתאימים. בתקופה הזאת גם חשוב מאוד לחשוף את הגור לאנשים, קולות ומצבים שונים בצורה נעימה ומבוקרת, כדי שיגדל לכלב בטוח ורגוע.

חינוך לצרכים בחוץ

העיקרון המרכזי בחינוך לצרכים הוא פשוט: לתת לגור הרבה הזדמנויות להצליח, ולתגמל כל הצלחה. אם הוא עושה את הצרכים במקום הנכון ומקבל שבח וחטיף, הוא ילמד מהר שזה משתלם. הנה הזמנים שבהם כדאי להוציא אותו:

• מיד כשהוא מתעורר, בבוקר ואחרי כל תנומה.
• כעשר עד עשרים דקות אחרי כל ארוחה.
• אחרי משחק או התרגשות.
• כל שעה עד שעתיים במהלך היום, לפי הגיל.
• לפני השינה בלילה.

כדאי לבחור מקום קבוע ולהוביל אליו את הגור בכל פעם. הריח המוכר יעודד אותו. כשהוא מתחיל לעשות צרכים, אפשר לומר מילה קבועה, ובסיום לשבח בהתלהבות ולתת חטיף מיד, באותו מקום. התזמון חשוב, כי הגור צריך לקשר בין הפעולה לבין התגמול.

אם גורים עדיין לא סיימו את סדרת החיסונים, הווטרינר עשוי להמליץ להימנע ממקומות שבהם מסתובבים הרבה כלבים. במקרה כזה אפשר להשתמש בחצר פרטית, במרפסת או בפדים ייעודיים בשלב הראשון, ולעבור בהדרגה לחוץ.

מה עושים כשיש תאונה

תאונות יקרו, וזה בסדר. הכלל החשוב ביותר הוא לא להעניש. צעקות, ובוודאי שיטות ישנות כמו לדחוף את האף של הגור לשלולית, לא מלמדות אותו שום דבר חוץ מלפחד מכם ולהסתתר כשהוא צריך לעשות צרכים. אם תפסתם אותו בשעת מעשה, אפשר להפסיק אותו ברעש קטן ועדין, להרים אותו ולהוציא אותו מיד למקום הנכון.

אם מצאתם שלולית אחרי מעשה, פשוט נקו אותה. חשוב להשתמש בחומר ניקוי אנזימטי שמנטרל ריחות, כי אם נשאר ריח, הגור עלול לחזור לאותו מקום. ואם התאונות חוזרות הרבה, כנראה שצריך להוציא אותו לעתים קרובות יותר או לפקח עליו מקרוב יותר בבית.

הפקודות הראשונות

אפשר להתחיל ללמד פקודות בסיסיות כבר מהימים הראשונים, בשיטת חיזוק חיובי. המפתח הוא אימונים קצרים, של שלוש עד חמש דקות, כמה פעמים ביום, כשהגור ער ורעב מעט. הפקודה הראשונה ברוב המקרים היא שב: מחזיקים חטיף מעל האף, מזיזים אותו לאט אחורה מעל הראש, וכשהישבן יורד לרצפה אומרים שב ונותנים את החטיף.

בהמשך אפשר להוסיף את הפקודה בוא, שהיא אולי החשובה מכולן לבטיחות. מתרגלים אותה קודם בבית, ממרחק קטן, ומתגמלים בגדול כל הגעה. אסור לקרוא לגור כדי לעשות משהו שהוא לא אוהב, כמו מקלחת או גזיזת ציפורניים, כי אז הוא ילמד שבוא זה רע. פקודות נוספות שכדאי ללמד הן ארצה, חכה ועזוב, שעוזרת למנוע ממנו להרים דברים מסוכנים מהרצפה.

לעיסות, נשיכות ושינה

כדי לכוון את הצורך ללעוס, כדאי לדאוג למבחר צעצועי לעיסה בטוחים, ולהחליף ביניהם כדי לשמור על עניין. כשהגור לועס משהו אסור, מחליפים בעדינות בצעצוע מותר ומשבחים כשהוא עובר אליו. אם הוא נושך ידיים במשחק, אפשר להפסיק את המשחק לרגע, להשמיע קול קצר ולהתרחק, כדי שילמד שנשיכה חזקה מסיימת את הכיף.

בלילות הראשונים הגור עלול לבכות, כי הוא מתגעגע לאמא ולאחים. מיטה נוחה, שמיכה עם ריח מוכר ומיקום קרוב לחדר שלכם יכולים לעזור. גורים צעירים צריכים לישון הרבה, לעתים שמונה עשרה שעות ביממה ויותר, ולכן חשוב לאפשר להם מנוחה ולא לעורר אותם כל הזמן. גור עייף מדי נוטה דווקא להיות פראי ונשכני יותר.

עקביות, סבלנות ועזרה מקצועית

אחד הגורמים החשובים להצלחה הוא שכל בני הבית יפעלו לפי אותם כללים. אם מישהו מרשה לגור לעלות על הספה ומישהו אחר נוזף בו על כך, הוא יתבלבל. כדאי לסכם מראש את המילים לפקודות, את המקומות המותרים ואת סדר היום, ולשתף גם את הילדים.

קורס אילוף לגורים, בקבוצה קטנה ובהנחיית מאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות, יכול לעזור מאוד. הוא מספק גם הזדמנות לחברות מבוקרת עם גורים אחרים. אם אתם נתקלים בקשיים מתמשכים, כמו פחד קיצוני, נביחות בלתי פוסקות או תוקפנות, אל תחכו. פנו למאלף או לווטרינר שמתמחה בהתנהגות, כי קל יותר לטפל בבעיות בשלב מוקדם.

החודשים הראשונים עם גור דורשים זמן, תשומת לב וסבלנות, אבל הם גם מהנים ומרגשים מאוד. מי שמשקיע בתקופה הזאת בחינוך לצרכים, בלימוד פקודות בסיסיות ובחשיפה נכונה לעולם, יקבל כלב בוגר מאוזן, מחונך ונעים לחיות לצדו. וכשהשלולית האחרונה בסלון תהפוך לזיכרון רחוק, תגלו שכל רגע של התמדה היה שווה את זה.